הקשר של חשיפה עוברית לתרופות נגד התקפים (ASMs) עם תוצאות בילדות אינו מוגדר היטב. לפיכך, החוקרים ביקשו לבחון את הקשר של חשיפת ASM עוברית עם תוצאות הסתגלות, התנהגותיות או רגשיות ונוירו-התפתחותיות בגיל שנתיים, שלוש וארבע שנים וחצי.
עוד בעניין דומה
לאחרונה פורסמו בכתב העת JAMA Neurology תוצאות אמהיות וההשפעות הנוירו-התפתחותיות של תרופות אנטי-אפילפטיות (MONEAD). מחקר זה הינו מחקר עוקבה פרוספקטיבי תצפיתי שנערך ב-20 מרכזי אפילפסיה בארה"ב.
בסך הכל נרשמו 456 נשים הרות עם אפילפסיה או ללא אפילפסיה בין השנים 2012-2016. ילדים של נשים שנרשמו היו במעקב עם הערכות פורמליות בגיל שנתיים, שלוש וארבע שנים וחצי ושש שנים. ניתוח סטטיסטי נערך מאוגוסט 2022 ועד מאי 2023.
התוצאה העיקרית היתה ציוןAdaptive Behavior Assessment System Third Edition (ABAS-3) General Adaptive Composite (GAC) בקרב ילדים בגיל ארבע שנים וחצי. החוקרים ערכו השוואה בין ילדים של נשים עם אפילפסיה וילדים של נשים ללא אפילפסיה, ובדקו את הקשרים של חשיפות ASM עם תוצאות בקרב ילדים חשופים. תוצאות משניות כללו ניתוחים דומים של מדדים קשורים אחרים.
במחקר הוכללו 302 ילדים של נשים עם אפילפסיה (143 בנים [47.4%]) ו-84 ילדים של נשים ללא אפילפסיה (45 בנים [53.6%]). תפקוד הסתגלותי כולל (ציון ABAS-3 GAC לאחר ארבע שנים וחצי) לא הראה הבדל משמעותי בין ילדים של נשים עם אפילפסיה וילדים של נשים ללא אפילפסיה (הערכה פרמטרית [PE], 0.4 [רווח בר סמך 95%, -2.5 עד 3.4]; p=0.77).
עם זאת, בניתוחים מותאמים, נצפתה ירידה משמעותית בתפקוד עם עלייה בריכוז המקסימלי של ASM בדם בשליש השלישי (PE, -7.8 [רווח בר סמך 95%, -12.6 עד -3.1]; p=0.001). ירידה זו בתפקוד היתה ברורה עבור לבטירציטם (PE, -18.9 [רווח בר סמך 95%, -26.8 עד -10.9]; p<0.001) ולמוטריגין (PE, י-12.0 [רווח בר סמך 95%, -23.7 עד -0.3]; p=0.04), ה-ASMs עם גדלי מדגם גדולים מספיק לניתוח. התוצאות היו דומות עם המינון היומי המרבי של השליש השלישי.
החוקרים הסיקו כי יש להמליץ על בדיקות סקר פסיכיאטריות או פסיכולוגיות והפניית נשים עם אפילפסיה וצאצאיהן כאשר הדבר מתאים. יש צורך במחקר נוסף כדי לאשר את הממצאים הללו.
מקור:
הירשמו לקבלת עדכונים בנושאים שעלו בכתבה
תגובות אחרונות