השכיחות של קרצינומה של תאי כליה (RCC) בכליות מושתלות היא כ-0.2%, מה שהופך את המקרה הזה לנדיר ביותר. גורמי הסיכון כוללים גיל מבוגר יותר של התורמים, עישון, השמנת יתר ויתר לחץ דם. שכיחות גבוהה יותר של RCC באלוגרפט נראתה בחולים שקיבלו כליה מתורם שנפטר ולא מתורם חי.
עוד בעניין דומה
בתיאור מקרה שפורסם בכתב העת American Journal of Case Reports, הכותבים מציגים אישה בת 71 עם מחלת כליות סופנית שעברה השתלת כליה מתורם שנפטר (DDKT) שנה לפני כן.
המטופלת נטלה כמה תכשירים לדיכוי חיסוני כולל Envarsus,יMyfortic ופרדניזון. האלוגרפט פעל עם קריאטינין בסיסי של 1.4-1.5 מ"ג/ד"ל.
המטופלת התייצגה עקב דלקות UTI חוזרות, מה שגרם לביצוע אולטרסאונד בו נצפתה מסה על השתל. ה-MRI בטן הדגים מסה של 3.5 ס"מ בקוטב העליון. ביופסיה הראתה Clear-cell RCC ב-Fuhrman-nuclear grade 3.
המטופלת עברה כריתת כליה חלקית. לאחר כריתת הכליה, קריאטינין בסרום הבסיסי היה 1.7-2 מ"ג/ד"ל. המטופלת שוחררה עם טיפול מדכא חיסון המורכב מפרדניזון, Myfortic ו-Rapamune לאחר האבחנה.
לסיכום, אין הנחיות טיפול סטנדרטיות או טיפול חיסוני אופטימלי לניהול של RCC אלוגרפט במושתלי כליה. האפשרויות כוללות כריתת נפרקטומיה רדיקלית, ניתוח חוסך נפרונים (NSS), אבלציה בתדר רדיו (RFA) ומעקב פעיל.
על פי סקירה שיטתית, הישנות הסרטן לאחר כריתת כליה חלקית היתה 3.6% לאחר 3.1 שנים, דבר שהיה דומה לכליות שאינן מושתלות. אין מספיק ראיות כדי לתמוך בהקרנה ל-RCC בחולים עם כליות מושתלות, אך תסמינים כמו UTIs חוזרים צריכים לעורר חקירה נוספת עבור ממאירות פוטנציאלית בחולים אלה.
מקור:
הירשמו לקבלת עדכונים בנושאים שעלו בכתבה
תגובות אחרונות