רשתות חברתיות רחבות זוכות יותר ויותר להכרה בתמיכה באנשים עם צרכים טיפוליים. יוזמות לקידום בריאות סביב סוף החיים שואפות לטפח את הקשרים החברתיים הללו, אך כיום מספקות מעט תובנות לגבי מידת הרצון של אנשים לעזור לשכנים המתמודדים עם צרכים אלה.
עוד בעניין דומה
לאחרונה פורסמו בכתב העת Palliative Care and Social Practice ממצאיו של מחקר בו חוקרים ביקשו לבחון עד כמה אנשים מוכנים לעזור לשכנים הזקוקים לתמיכה מעשית או רגשית, האם יש הבדל בנכונות בהתאם לסוג התמיכה הדרושה ומה קובע את הנכונות הזו.
המחקר בוצע במתכונת של מחקר חתך. החוקרים חילקו 4,400 שאלונים למדגם אקראי של אנשים בני 15 ומעלה בארבע עיריות בפלנדריה, בלגיה. סקרים אלה כללו שאלות העוסקות בגישה וחוויות הקשורות למחלות קשות, טיפול ומוות. המשיבים דירגו את נכונותם (סולם של 1-5) לספק תמיכה לשכנים שונים בתרחישים היפותטיים: (1) אדם מבוגר הזקוק לסיוע ו-(2) מטפל/ת של בן זוג גוסס.
תוצאות המחקר הדגימו שסך של 2,008 שאלונים הוחזרו (45.6%). הנכונות הממוצעת לתמוך בשכנים היתה 3.41 (מקרה 1) ו-3.85 (מקרה 2). עזרה עם מצרכים קיבלה את הציון הגבוה ביותר; בישול ואירוח חברה קיבלו את הציון הנמוך ביותר.
גורמים הקשורים לנכונות גבוהה יותר כללו השקפה אופטימית לגבי קבלת תמיכה מאחרים, ניסיון בטיפול משפחתי והתנדבות קודמת סביב מחלה קשה או מוות.
החוקרים הסיקו כי אנשים בדרך כלל מוכנים לתמוך בשכניהם הזקוקים לעזרה מעשית או רגשית, במיוחד כאשר יש להם ניסיון קודם עם מחלה, מוות או מוות, וכאשר הם חשו תמיכה מקבוצות שונות של אנשים.
מודלים מבוססי קהילה הבונים תמיכה סביב אנשים עם צרכים טיפוליים יכולים לחקור באיזו מידה נכונות זו מתורגמת לתמיכה קהילתית עמידה. יוזמות המקדמות קשר חברתי ולכידות סביב מחלות קשות, טיפול ומוות, עשויות לרתום את הפוטנציאל הזה באמצעות למידה חווייתית.
מקור:
תגובות אחרונות